תקן גזע בורבול

"תקן גזע" הוא למעשה מכלול ההנחיות והקריטריונים המתארים את המאפיינים האידיאלים, המזג והמראה של גזעי כלבים ומוודא עבור כל גזע אם הוא מתאים לתפקוד בבטחון ובצלילות. מגדלי כלבים ושופטים בתחרויות צריכים בכל עת להיות מודעים לתכונות אשר יכולות להזיק בכל דרך לבריאות הכלב, לרווחתו או יציבותו בהקשר הגזעי שלו.

הקדמה

מבחינה היסטורית התפתח הבורבול ככלב משק כללי לחלוצים שהתיישבו בדרום אפריקה מאז המאה השבע-עשרה. כלבים אלה היו לעתים קרובות קו ההגנה הראשון נגד טורפים מסוכנים, והיו בעלי ערך רב. חקלאים זקנים סיפרו סיפורים רבים על הכוח, הזריזות והאומץ של כלבי הבורבול. בנוסף, הסכנות והתנאים הקשים בדרום אפריקה אפשרו רק לחזקים ביותר ביניהם לשרוד.

האופי המגונן של הבורבול ניכר גם כיום, והוא מבוקש מאוד, כמו גם בגלל השלווה, רוגע ויציבות שמאפיינות את גזע זה. הגזע נחשב עדיין גזע כלבי השמירה הנבחר בקרב החקלאים כיום, והוא גם מאוד פופולרי מאותה סיבה ביישובים עירוניים.

מקורו וייעודו של הבורבול צריכים להיות מובנים היטב על מנת לשמר את הזהות והאיכויות הייחודיות של הגזע בתור מסטיף המפותח בדרום אפריקה. סוגו, מבנהו, יעילותו התפקודית והמנטליות חשובים לא פחות בהערכת הבורבול בכללותו. מטרת תקן הגזע היא לספק הנחיות ברורות עבור מגדלים ושופטים לקדם חזון אחיד לגידול הבורבול האידיאלי.


תקן גזע

1. מראה חיצוני  

כלב הבורבול -

בעל מימדים גדולים, עם מבנה עצמות חזק ומבנה שרירים מפותח. פרופיל הראש והגוף נראה קופסתי.
בעלת התנהגות מרשימה עקב עירוב של מבנה, ביטחון ותנועה מרשימים.
תנועה חזקה, קלילה ולא משועבדת, על אף גודלו של הכלב.
סימטרי ומאוזן לחלוטין בהתאם לפרופורציות הרצויות לגזע.
בעל שוני בין-מיני מובהק, כך שהכלבה פחות מפותחת מן הזכר.

2. מזג ואופי

כלב הבורבול -

אינטיליגנטי, ניתן לאילוף ולאימון.
בעל אינסטינקט הגנתי חזק ונאמנות לבני המשפחה.
יציב ורגוע, עם אופי מאוזן ושלו גם כשמתקרבים אליו.
אמיץ ואימתני כאשר הוא מותקף.
דורש אילוף ואימון קשוחים מגיל צעיר

3. ראש

הראש מרשים ומהווה תכונה ייחודית של כלב הבורבול –
הראש קופסתי, רחב, עמוק ומעט קצר ביחס לשאר הגוף.
שרירי עם לחיים מלאות.
גולגולת מרובעת, שטוחה ועטופה במסת שריר.
קשת זיגומטית (עצם הלחי) עטופת שריר, אך לא בולטת מדי.

הקשתות העליונות (המצח) בולטות אך לא בולטות מדי, מקיפות בהדרגה את העיניים ומלאות בין העיניים. הקשתות לא צריכות להיות תלולות או כמעט קו ישר בין האף לחלק האחורי של הראש.

הלוע (האף והפה) רחב, עמוק, מחובר היטב, מלא מתחת לעיניים ומצטמצם מעט לכיוון האף. הקו העליון הוא ישר כמעט על מישור מקביל לגג הגולגולת.

הלוע נמדד מעט יותר משליש מהאורך הכולל של הראש (כ 10ס"מ עבור זכר ו  8ס"מ עבור הנקבה בגובה אידיאלי).

הנחיריים גדולים ומרווחים באופן נרחב, עם מחסום (קו אנכי) של האף בניצב ללסת התחתונה.
הלסתות חזקות, עמוקות, רחבות, ומתחדדות קלות לקראת החזית.
השפה העליונה רופפת ובשרנית. היא רק מכסה את השפה התחתונה ואת השיניים בחזית אבל לא אמורה להסתיר את קו הלסת התחתונה בצדדים.
השפה התחתונה מתוחה קלות בלי לחיים מופרזות.

העיניים בגודל בינוני, עגולות, פונות קדימה ודיי מרווחות, עם הבעה אינטליגנטית. הן מוגנות היטב מפני הסביבה על ידי עפעפיים יציבות שחורות פיגמנטים, ולא מראות על שום חולשות מבניות.

האוזניים מקובעות לרוחב וגבוהות, אך יחסית צמודות לראש. הן בצורת  Vעם בסיס רחב מתחדד לנקודה מעוגלת אשר מגיע כמעט עד קו הנמתח ישירות מן הפה. כאשר הכלב קשוב אמור להיווצר קו ישר על הגולגולת בין הקצוות של האוזניים.

הבעת הפנים צריכה להיות אינטליגנטית, קשובה ובטוחה (לא מתחמקת, ביישנית או מאיימת).

4. הצוואר

חזק, באורך בינוני, בעל שרירים חזק עם עיקול בולט. (אצל הנקבה השרירים מודגשים פחות אבל צריכים להישאר באיזון עם הראש והגוף)
ממוקם בגובה בינוני, זורם בצורה חלקה במדרון ויוצר יחידה עם הראש והכתפיים.
עור הצוואר העודף בולט אך נעלם קרוב לעצם החזה.

5. הגוף

הגוף הוא כ % 15ארוך יותר מאשר גבוה, ונמדד לאורך מנקודת הכתף לקו האנכי בחלק האחורי של העכוז. (אורכי החזה, הירך והעכוז נמצאים ביחס של  1 :1 :2בקירוב).
 שרירי, מוצק ובעל עומק ורוחב טובים.
 הגב רחב וישר, עם שרירים בולטים היוצרים קשת כמעט בלתי נראית בקו העליון מעל אזור
המותניים.
 הזרוע מגיעה עד למרפק, המהווה כמחצית מהגובה הכולל בשכמות.
 המעברים בין החזה, הירך והעכוז מלאים ומחוברים היטב.

6. החזה

החזה הוא ארוך, רחב ועמוק, עם צלעות מעוקלות היטב ושרירי החזה מפותחים וחזקים. החזה מלא מאחורי השכמות.
נקודת החזה מקבילה לנקודת הכתף.
השכמות צריכות להיות מחוברות היטב (לא רופפות).

7. אזור המותניים, ירך

קצר, ישר ושרירי, וקצת צר יותר מאשר החזה והגב
הצדדים מתמלאים היטב, ורק מעט מתוחים כלפי מעלה. עומקם מעט קטן מאורך הירך.

8. העכוז

העכוז רחב, חזק, שרירי ופרופורציונלי לשאר חלקי הגוף של הכלב גובה העכוז לא צריך לעלות מעל לגובה השכמות.
הקו העליון מתעקל כלפי מטה לכיוון הזנב.
הוא רחב ושטוח בכדי לספק נקודת משען (ציר) לאפשר תנועה חזקה של הרגליים האחוריות.
הזנב עבה, גבוה יחסית, מכוסה כולו בפרווה וללא עיקול.

9. רגליים וכפות רגליים

גפיים חלשים ומעוותים מסכנים את התפקוד הפיזי הנדרש מהבורבול, ויש להימנע מהם.

10. הגפיים הקדמיות

הגפיים הקדמיות בעלות עצמות חזקות, עם שרירים מעוצבים היטב ומפרקים חסונים.
 צריכות להיות בזווית נכונה מלהב הכתף המשופע היטב ועד למפרק כף הרגל.
 צריכות להיות בקו אנכי מנקודת הכתף עד הכפות, כאשר המרפקים מוחזקים בקרוב ובמקביל לחזה, במבט מן החזית.
במבט מן הצד הזרוע אמורה להיראות אנכית מן המרפק אל שורש כף הרגל. מסרק העצמות (עיקר כף הרגל) קצר, עבה וחזק ונוטה מעט קדימה.
הכפות הקדמיות מכוונות ישר קדימה, הן גדולות, עגולות, קומפקטיות ובעלות עצמות חזקות.
הבהונות מקושתות היטב, עם ציפורניים שחורות מעוקלות ומוגנות בשיער בין לבין. כריות כף הרגל עבות, קשיחות ושחורות.

11. הגפיים האחוריות

בעלות עצמות חזקות, יציבות ושריריות.
המפרקים צריכים להיות בריאים, חזקים ובזווית נכונה כדי לתמוך בהנעה החזקה מן החלק האחורי במהלך התנועה של הכלב.
הירכיים העליונות רחבות, עמוקות ושריריות, במבט מהצד או מאחור.
לירכיים התחתונות יש שרירים ברורים שאמורים להראות עד הקרביים.
המרווח בין הקרסול לבהונות רחב, קצר יחסית וזקוף. החזית נמצאת בקו אנכי עם החלק האחורי של העכוז.
במבט מאחור הפרופיל של החלק האחורי צריך ליצור צורת  Uהפוך, עם המפרקים מכוונים ישר דימה והברכיים ישר לאחור.
הכפות האחוריות פונות ישר קדימה, הן מעט קטנות יותר מאשר הכפות הקדמיות אבל בעלות אותן איכויות.

12. תנועה

התנועה חזקה, תכליתית, זורמת וקלילה, עם גישה נוחה מלפנים ומאחור.
הרגליים והגוף צריכים לזוז ברצף אחיד מקדימה לאחור. כפות הרגליים מתקרבות אל קו המרכז כאשר הכלב מגביר מהירות, ויוצרים צורת  Vבתנועתם.
כאשר הרגליים מתכנסות לכיוון קו המרכז, הן אף פעם לא אמורות לחצות זו את תנועתה של זו.
בכל הליכה, קו הגוף העליון יציב וחזק, לא מתנדנד, או שוקע באמצע, וללא גלגול עודף של הגוף.
תנועה חלשה, לא יציבה או מתנועעת אינה מקובלת.

13. העור

העור סמיך ורפוי אך מתאים בצורה חלקה.
יכול להיות קפל עור קטן בצוואר וקמטים מתונים מותרים על המצח כאשר הכלב מראה מעוניין במשהו.

14. פיגמנטציה

הבורבול בעל גוונים טובים, בעיקר בשפתיים, החיך, העור והשיער סביב העיניים, נורת האף, כפות הרגליים, ציפורני הרגליים, פי הטבעת והעור והשיער סביב איברי המין.
רק כלבים עם פיגמנטציית מלנין שחור יכולים להיות מקובלים

15. צבע ופרווה

הפרווה קצרה, צפופה, חלקה ומבריקה.
הצבעים או הדפוסים המקובלים (עם או בלי מסכה:)
כל גווני אדום, חום, צהוב (חום בהיר)
חום מנומר:
חום מנומר (ברינדל) - תבנית צבע עם קווים אנכיים לא סדירים של שיער שחור בלבד על בסיס אדום, חום או צהבהב.
סימנים איריים מקובלים למטרות גידול אבל צריכים להיות מופלים לרעה בזירות של תחרויות כלבים.

כל צבעים ותבניות צבע אלה צריכים להיות מלווים בפיגמנטציה טובה.
צבעים אחרים או דפוסי צבע אחרים ו\או סימני שיזוף אינם מקובלים.

16. גודל

הגודל נקבע על ידי הגובה בנקודה הגבוהה ביותר על גב הכלב והיחס הרצוי בין גובה המדידות של חלקים שונים של האנטומיה החיצונית.
הגובה האידיאלי לכלב הוא  66ס"מ (נמוך מ  60ס"מ אינו מקובל)
הגובה האידיאלי של כלבה הוא  61ס"מ (נמוך מ  55ס"מ אינו מקובל)

17. איברי המין

לזכרים צריכים להיות שני אשכים בעלי מראה נורמלי אשר יורדים לגמרי מטה לתוך שק האשכים.

לקויות

כל סטייה מהנקודות הנ"ל צריכה להיחשב כלקות חמורה בתקן הגזע ועבירה. הרצינות שבה יש להתייחס לכל פגם צריכה להיות ביחס ישר למידת החריגה מן התקן.

פסילות מן התקן

1. כלב קטן מדי (קטן מהגובה המינימלי שנקבע בתקן הגזע.)
2. כלב גדול מדי ולא מאוזן.
3. כלב אגרסיבי מדי.
4. ראש קטן מדי ולא אופייני.
5. חוסר פיגמנטציה.
6. נשיכה חלשה מדי.
7. נשיכה חזקה מדי.
8. עיניים כחולות.
9. אוזניים זקופות.
10. כלב בעל כתמי צבע גדולים או שחור לגמרי.
11. כל כלב המראה בבירור כל הפרעות פיזיות או התנהגותיות.

העדכון האחרון שנעשה עבור תקן גזע זה נערך בתאריך 4.11.2008
KUSA Official Breed Standard
Boerboel Working Group

תורגם: יוסי חולדר